קבעתם להתחתן כבר לפני שנה... הצעת הנישואין הגיע אומנם באיחור של חמש
שנים לפחות, אבל בסופו של דבר היא הגיע (עדיף מאוחר מאשר אף פעם...)
האם הגברים הם פחדנים?? איך יכול להיות, שגרנו יחד, הסתדרנו כל-כך יפה, חיינו
בהרמוניה, הגענו לגיל שכל חברנו כבר נישאו, גיל שכבר מתחתנים ומתמסדים
וההצעה עדיין לא הגיעה. האם חומוס שלי (שם החיבה של אהובי בגלל אהבתו הרבה
לחומוס) כל-כך לא סגור עליי?? האם הייתה לו עדיין תקווה להתחתן עם
?גי?זל" (למי שלא יודע גיז?ל היא דוגמנית העל הכי ריווחית בעולם).
האם אני חיה עם בחור שכביכול נותן לי הרגשה שהוא אוהב אותי אבל, פשוט רק נוח
לו איתי. אני דואגת לו, מכבסת לו, מבשלת לו, תמיד שם בשבילו. האם זו
הנוחות? או שהוא באמת אוהב אותי אהבה אמיתית?? מנסה להיות חיובית
ואופטימית.
חיכיתי בסבלנות עד שפתאום משום מקום דווקא שהכי לא ציפיתי לזה,
צצה לה הצעת הנישואין הכי רומנטית שיכולה להיות; שכל-כך הפתיעה אותי שפשוט
לא האמנתי אם זה חומוס שלי או רעיון של איזה חבר או שפשוט הוא קיבל את
הרעיון מכתבה שאולי קרא בעיתון או משהו כזה.
בכל אופן הוא שיחק אותה והפתיע אותי בטירוף.
בקיצור... סגרנו על גן אירועים יפייפה, על דיג?י מטורף, הזמנו זמר מזרחי שיעשה שמח ושירקיד את כולם, למרות שלפחות שבעים אחוז מהאורחים היו אשכנזים.
אבל בחתונות המוזיקה המזרחית והים תיכונית פשוט עושה שמח ואת האנרגיות הטובות ביותר באירועים. כולם קמים לרקוד צעירים, מבוגרים, גם מי שלא ממש אוהב ושבדר?כ לא רוקד.
סגרתי על שמלת כלה יפייפיה על איפור כלות מדהים שכבר באיפור ניסיון הרגשתי כנסיכה. מעצב שיער מעולה וצלם אופנה שגם מצלם חתונות. הכל היה מסודר ומתוקתק בזמן.
וכשהחתונה התחילה להתקרב בצעדי ענק, התחלתי ממש להילחץ ולחשוב שאולי לא
התנסיתי מספיק ואולי חומוס הוא לא האחד ואני עושה טעות. קיבלתי רגליים
קרות ואמרתי לעצמי איך זה יכול להיות, כל-כך הרבה שנים חיכיתי להתחתן עם
חומוס, כל-כך הרבה שנים חיכיתי להצעת הנישואין הזו, איך יכול להיות שאני
פתאום לא בטוחה בבחירה שלי ומרגישה מחנק בגרון.
ואז הבנתי שמרוב שחיכיתי לזה שנים על גבי שנים הייתי חייבת שזה יקרה ושהצעת הנישואין תגיע. הייתי באובססיה לגבי זה וכשזה קרה סוף סוף פשוט הרגשתי שהגעתי לזה ושהגשמתי את
הדבר שכל-כך רציתי. כבשתי את הפסגה ועכשיו כשזה קרה זה כבר לא עניין אותי
יותר . הציק לי מאוד שהוא הציע לאחר כל-כך הרבה שנים וידעתי שהוא התלבט
הרבה זמן עם עצמו לגביי. אחרי כל ההכנות המפרכות לחתונה לא העזתי לבטל
ובכל זאת יחד עם הספקות וההיסוסים בכל זאת התחתנתי. החתונה הייתה פשוט
מדהימה והייתי כל-כך מרוצה: איפור ומאיך שנראיתי ובתשומת הלב שקיבלתי
באותו ערב גרמו לי להרגיש שהייתי מוכנה להתחתן שוב... ולעבור את אותו יום מיוחד ולקבל את
כל תשומת הלב שקיבלתי ביום הזה מכולם שוב.
אבל בתוך תוכי תמיד ארגיש שהצעת החתונה לא הגיע בזמן והיא הגיע מאוחר מידי. זה ילווה אותי לכל
החיים, שלקח לחומוס הרבה יותר מידי זמן להחליט לגביי וגם אם היום הכל
בינינו סבבה והיחסים שלנו טובים תמיד יש לי הרגשה לא כל-כך טובה בלב...
הילה מרין, מאפרת מקצועית. בעלת ניסיון באיפור כלות, איפור ערב ואיפור אופנה.
